ניסיתי לתת ל-Codex לעשות קניות ברמי לוי
כשהגולש האנושי מגיע לאתר, הוא קורא עמוד, מוצא פעולה, ומבין מה יקרה אחרי לחיצה. יותר ויותר הפעולה הזו כבר לא נעשית בידו. סוכן מדבר איתו, ואז מפעיל את האתר בשבילו.
לא מזמן הייתה לי חוויה אישית עם זה. נתתי ל-Codex רשימת קניות וביקשתי ממנו לבנות לי סל באתר של רמי לוי, דרך הדפדפן. הוא מצא מוצרים והוסיף פריטים. זה היה לאט, והייתי צריך להתערב שוב ושוב. האתר לא הציג לו פעולות. הוא ניחש כפתורים כמו גולש.
בקצרה
- הפוסט על מה משתנה באתר כשהגולש האנושי שולח סוכן במקומו.
- הגולש עדיין מחליט. הסוכן צריך להפעיל את האתר, לא רק לקרוא אותו.
- דפדפן לבד לא מספיק. צריך פעולות ברורות, והאדם מאשר לפני מה שאי אפשר לבטל.
שני ממשקים, לא אחד
HCI, Human-Computer Interaction, עוסק במפגש בין אדם למחשב: איך אדם קורא מסך, מוצא פעולה, ומבין מה יקרה אחרי לחיצה. זה התחום שלמדתי בתואר השני. המעבר משורת פקודה ל-GUI שינה את המפגש הזה פעם אחת. עכשיו מתווסף ממשק אדם-סוכן, והוא דורש בתורו ממשק סוכן-מוצר. בממשק גולש־סוכן האדם מגדיר מטרה ומאשר. בממשק סוכן־מוצר הסוכן צריך להבין מה אפשר לעשות בלי לנחש כל כפתור.
הממשק שהאדם רואה לא נעלם. הגולש עדיין צריך לבדוק מה הסוכן בחר, לשנות, ולעצור. בחלק מהמשימות האדם מפעיל את הסוכן, והסוכן מפעיל את המוצר.
לפי קלאודפלייר (נפתח בלשונית חדשה), כמחצית מהתעבורה באינטרנט כבר לא מגיעה מגולשים אנושיים, והנתח הזה גדל. גוגל (נפתח בלשונית חדשה) מתארת סוכנים כמערכות שמבצעות משימה בשביל אדם, ומציינת שסוכן בדפדפן עלול לקרוא את האתר מצילום מסך, מ-DOM או מעץ הנגישות. מה שמשנה לאתר זה הרגע שבו הסוכן מפסיק רק לקרוא ומתחיל לפעול.
מה משתנה כשהסוכן משווה בשביל הגולש
כשגולש מחפש חופשה באילת, הוא פותח שתיים או שלוש תוצאות. סוכן יכול לבדוק יותר מקורות ולסנן לפי מחיר, הרכב, ביקורות וביטול, כל עוד הוא מצליח לקרוא את הנתונים האלה.
זה לא מבטל SEO. גוגל כותבת במפורש שאופטימיזציה לפיצ’רים גנרטיביים בחיפוש היא עדיין SEO, כי AI Overviews ו-AI Mode יושבים על אותן מערכות דירוג. דירוג עוזר לסוכן למצוא את האתר. הוא לא מבטיח שהסוכן יצליח להשתמש בו.
דוח HUMAN ל-2026 (נפתח בלשונית חדשה) מציין שרוב פעילות הסוכנים באתרים יושבת על עמודי מוצר וחיפוש, ושסוכנים כבר מגיעים גם לחשבון ולקופה. מי שבונה אתר קניות, זה כבר לא תרחיש עתידי.
למה דפדפן לבד לא מספיק
סוכן יכול לנסות להפעיל אתר גם אם האתר לא נבנה בשבילו. הוא מפרש את העמוד, מחפש כפתור, ובודק אם הלחיצה הצליחה. כפתור שזז, חלון קופץ, התחברות או captcha שוברים את זה. זו דרך עקיפה: האתר מדבר עם אדם שלוחץ, והסוכן מנסה לחקות אותו.
מה האתר יכול לתת במקום זה
WebMCP (נפתח בלשונית חדשה) הוא תקן מוצע בדפדפן. האתר מגדיר לסוכן פעולות עם שם, תיאור וקלט, במקום להשאיר אותו לקרוא כפתורים. הפעולות רצות בעמוד ובסשן שכבר פתוחים אצל הגולש, והממשק שהאדם רואה נשאר. כרום כותבת שאפשר לבקש אישור אנושי לפני פעולה רגישה כמו רכישה.
לא צריך לחכות שזה יהיה בכל דפדפן. כבר עכשיו אפשר לבדוק אם לאתר יש אותו בסיס לגולש ולסוכן שפועל בשבילו: מחיר ומלאי שאפשר לקרוא, פעולת סל מובנית, ואישור של האדם לפני חיוב. אם סוכן מגיע לאתר, עדיף לתת לו פעולות מפורשות במקום לבקש ממנו לפרש את הממשק ולחקות לחיצות של גולש.
תגובות
טוען תגובות…